הפרעת לחץ פוסט טראומטית נובעת מאירוע טראומטי שהיה בעבר לנבדק כגון במלחמה, אונס וכו'.
לאחר אירוע כזה האדם לא יכול לארגן את עצמו מחדש וכל גירוי שמזכיר את המצב הטראומטי יעורר בו חרדה גדולה. הסימפטום העיקרי של פרטים הסובלים מהפרעה זו הוא : חרדה, המבטאת בהפרעות שינה, קשיי ריכוז ועוררות יתר. כמו כן ירידה בסף הגירוי גורמת לרגישות גבוהה לגירויים שונים כגון מוסיקה רעש וגירויים חזותיים שקודם לא הפריע לו.
הסובל מתסמונת פוסט טראומטית לעיתים תהיה לו עוררות אוטונומית גבוהה, תגובות קופצניות מוגזמות. עמידת יתר על המשמר, וחוסר שקט עם התפרצויות זעם. לפיכך לא מפתיע שיש להם לעיתים בעיות שינה ובעיות ריכוז. הסובלים מלחץ פוסט טראומטיים ינסו לעיתים להימנע ממחשבות של רגש ולא מסוגלים לחזור להיבט החשוב של האירוע , להרגיש נפרדים מאנשים, וחסרי עניין בפעילויות רגילות .
נבדקי פוליגרף אלו יתקלו בקשיים להתרכז בשאלות הבודק, יהיו באופן מיוחד מוסחים בצורה בולטת מן הבדיקה ויהיו מרוכזים בדרך כלל במחשבות המזכירים להם את הטראומה. במקרים אלה תוצאות תרשימי בדיקת הפוליגרף יניבו תוצאות דלות ביותר ולא תהיינה אפשרות לבודק לקבל החלטה.
להבדיל מהפרעת לחץ פוסט טראומטית האדם הסובל מחרדה כללית חש איום,מתח וחרדה רבה שהגורם לכך אינו ידוע. הסימנים הגופניים הם אלה שמאפיינים מצבי לחץ כגון: הזעה,דופק מהיר,מתח, שרירי ורעד, יובש בפה , פעילות יתר וחוסר שקט, הפרעות שינה , עייפות, וכאבי ראש. האדם כל הזמן חושש מבעיות שעלולות להתעורר וקשה לו להתרכז ולקבל החלטות. גם לאחר שכבר החליט הוא מודאד שמא החלטתו שגויה. ההבדל בין חרדה כללית להפרעה פוסט טראומטית בכך שבמצבי חרד כללית לא ניתן להצביע בבירור על מצב לחץ שקדם לסימפטומים האלה.
הבודק לפני בדיקת הפוליגרף חייב להיות זהיר בשאלותיו בתרגומו סימנים אלה,שכן אלה מיוחסים ישירות לעוררות הכרונית , בעוד שיכולים להיות סימנים דומים שהם שיקוף למתח עצבים כללי בלבד במהלך בדיקת מכונת אמת .