עוד משחר ההיסטוריה בני אדם ניסו להגיע בדרכים שונות לחקר האמת מתוך ראייה כי העדות
שמוסר אדם אינה תמיד מהימנה וניתן לסמוך עליה.
בני האדם בחברות שונות ניסו לחקור את האמת על ידי שימוש בשיטות שונות . כך לדוגמא נהוג היה אצל הסינים מבחן האורז, שבו ניתן לחשוד ללעוס אורז יבש, אם הצליח ללעוס הייתה זו ראייה לחפותו ואם נכשל הייתה זו ראייה מכרעת לאשמתו. ההנחה בבסיס המבחן היא כי באם אדם משקר התרגשות גורמת להפסקת פעולות בלוטות הרוק וליובש בפה. זאת ההוכחה שאדם משקר .
אצל הבדואים וההודים הייתה שיטההפועלת על אותו בסיס הנחה. אצל הבדואים הכנסת חרב מלובנת לפיו של החשוד ואצל ההודים גחלים לוהטות. שיטות אלו ודומיהם הינן שיטות שהצלחת פענוח האמת בדיוק הינה מוטלת בספק גדול אף גורמת נזק לחשוד.
בשנת 1875 המדען סיזר לומברוסו שהיה קרימינולוג מפורסם ביצע בדיקות לחץ דם לחשודים שביצעו עבירות פליליות ואף פרסם מאמר נרחב על הצלחתו בחקירות אלו .
בשנת 1878 המדען מוסו תלמידו של לומברוסו התרכז בלימוד השפעת הרגשות והפחד ע"י פעילות הלב והנשימה וזאת באמצעות מכשיר רפואי פלטיסמוגרף אשר מדד את לחץ הדם.
במאמרו כתב כי החשש והפחד מפני אבחון האמת מעלים את לחץ מדם.
ב1897 מדען גרמני בשם שטיקר קבע כי הגלוונומטר יכול לאבחן תופעת התרגשות ע"י בדיקת הזעה המופרשת על העור על ידיי הבלוטות.
בשנת 1908 פרופ' הוגו מונסט קבע את המושג: "אבחון שקר ע"י בדיקות בטכניקה של רישום שינויים פיזיולוגיים אצל הנבדק".
בשנת 1948 קליב בקסטר התמנה לקצין החקירות של C.I.A והקים את ארגון בודקי פוליגרף בארה"ב, הוא ייסד את ביה"ס הראשון לפוליגרף.
בשנת 1959 הוא ייצר את שיטת "השוואת הבקרה הגלובלית" לבדיקות פוליגרף.
בשנת 1963 הוא הציג את "מחברת בוחן לבדיקת פוליגרף" אשר הכילה ריכוז אינפורמציה אודות הנושא הנבדק "פרי טסט", קודם הבדיקה, גרסת הנבדק, שאלות הבדיקה.
כיום השימושים בפוליגרף מכוונים למטרות רבות ובניהם :
חקירות פליליות , בדיקות ביטחוניות וחשיפת הדלפות , אימות והזמת חשדות , תביעות ביטוח , בדיקות מהימנות עובדים בחירה וסינון עובדים למקומות עבודה שונים.