כידוע השקר הוא נפוץ מאד וההתמודדות עמו באמצעות חינוך השולל את השקר אין די בה, דרך אחרת היא לחפש מידע ולהצליב מידע, הדרך הטבעית לזהות שקר היא להתבונן, להאזין ולחוש, אולם הדברים אינם פשוטים כי במקרים רבים הידע או ההבנה שלנו סותר את מראה העיניים ואת המציאות.
טרם נחליט באם דברי הפרט הוא שקר נקבע הגדרת שקר.באם נבחן את הגדרת השקר נוכל לטעון כי שקר הוא התנהגות אדם בכדי להטעות אחר מתוך אמונה או הבנה כי המשקר יודע שאיננה נכונה וזאת מתוך הבנתו את עצמו ומבלי שהתבקש להגיב על דבריו.
שקר אינו חייב להיות במילים ,ועל פי זאת השקר יכול להיות כל התנהגות מעשה או פעולה כלשהי על פי ההגדרה והיא תחשב לשקר.
השקר אינו נחשב רק במסירת מידע כוזב אלא גם באי מסירת המידע, השקרן יודע כי ההבנה שנטע באחר היא איינה נכונה, אך אם מוסר המסר משוכנע בכוונתו של המסר לא יחשב הדבר לשקר, מרכיב זה מוציא מההגדרה טעויות ואי הבנות למיניהן, כדי שהשקר יחשב לשקר צריך להיות ברור שמקבל המסר איננו רוצה להיות מרומה.
לאחר שהגדרנו את המונח שקר נוכל בבדיקת פוליגרף לקבוע באם השאלות הרלוונטיות שנשאל הנבדק עומדים בקריטריונים של שקר והם ניתנים לבדיקה. נשאלת השאלה האם יש בתשובת הנבדק הטעייה או אי הבנה. הבודק לאחר שבחן את הגדרת השקר במהלך הראיון המקדמי שערך עם נבדק פוליגרף יבנה שאלות שבו הנבדק לדבריו דובר בהם אמת מוחלטת ואין ספקות בתשובותיו.